לוטם וסיגי — בית מלא חיים
את לוטם הכרתי בכלל כשהלכתי לקנות נעליים.
ראיתי זוג סנדלים יפה על חברה שלי, התלהבתי והיא מיד שלחה אותי לחנות של לוטם ברמת השרון.
בדיעבד, לוטם שינה לי את כל מה שחשבתי על נעליים ועל הדרך שבה צריך ללכת בעולם.
מפה לשם, באחת השיחות שלנו הוא סיפר לי שאשתו עומדת ללדת. מיד שאלתי אם הם עשו צילומי היריון.
לוטם לא ממש התלהב מהרעיון. אבל מפה לשם, הוא זרם.
כשהגעתי אליהם הביתה, גיליתי בית מלא חיים.
סיגי, עם התלתלים הקופצניים שלה והאנרגיה שמאירה את כל מי שנמצא לידה, לומדת וטרינריה, ובזמן שהיא מתקרבת לסיום הלימודים, היא ולוטם כבר מנהלים בית שהוא עולם שלם בפני עצמו.
יש שם את בלאקי ואת וויטי, שני כלבים שעברו התעללויות קשות ומצאו אצלם בית בטוח. ויש את גברי, החתול החירש, שגם הוא חלק בלתי נפרד מהמשפחה.
ככל שהכרתי אותם יותר, הבנתי שאצל לוטם וסיגי אהבה היא לא רק משהו שמדברים עליו. היא משהו שעושים. היא לאסוף אליך את מי שזקוק לך, לפנות מקום לעוד יצור בעולם, ולבחור בטוב גם כשזה דורש ממך לא מעט.
ואז, בתוך כל הבית החי הזה, יש גם תינוקת אחת שעוד רגע מצטרפת למשפחה.
היה לי כיף לתעד אותם בתקופה הזאת, רגע לפני שהחיים שלהם משתנים שוב. לחשוב על כל מי שמחכה לתינוק הזה בבית, על כל האהבה שכבר יש סביבו, ועל העולם הקטן שהוא נולד לתוכו.
לוטם גם גילה שצילומי היריון זה לא דבר כזה נורא ואפילו הבין שזו הזדמנות רומנטית לזוג שעוד רגע נכנס לו מישהו שהולך להגדיר מחדש את הרומנטיות.
ולפעמים אני חושבת שזה בדיוק מה שאני הכי אוהבת בצילומי היריון: לא רק לתעד בטן שגדלה, אלא לפגוש את האנשים, את הבית שהם בונים, לתת להם רגע להתבונן על עצמם ולהיות גאים בחיים שהם יוצרים, והכי חשוב — לתת להם מזכרת מנקודה משמעותית בחייהם.
